אנחנו מה שאנחנו סופגים
בטח שמעתם פעם את המשפט, אנחנו מה שאנחנו אוכלים. אבל האמת היא, כמו שלימדה אותי הדר נבון, הנטורופתית שלי, אנחנו מה שאנחנו סופגים. זאת אומרת, מה אני סופגת מהאוכל שאני אוכלת. כי רק אם זה נספג, זה יכול להשפיע – להגיע למערכת הדם שלי ומשם להזין את התאים שלי.
לכן, לא מספיק לאכול את זה, כדאי שנדאג שזה ייספג הכי טוב. ופה נכנסת ההשריה לתמונה. רובנו מכירים את הנושא של השריה בעיקר מהכיוון של קטניות (חומוס, שעועית, עדשים…) – ככל שנשרה אותם יותר במים, זמן הבישול יתקצר ובעיקר – כך יהיה יותר קל לעכל אותן ולהפחית את היווצרות הגזים.
אבל החשיבות של השריה לא נעצרת פה אלא משמעותית במיוחד בכל הקשור לכמות המינרלים שנוכל לקבל מאכילה של אגוזים, זרעים, דגנים מלאים וקטניות.
מי שמקפיד על תזונה בריאה ובוודאי צמחונים וטבעונים, אמורים לצרוך כמות גדולה של משפחות המזון הללו. ולמרות זאת, רבים מאתנו סובלים לא פעם מחסרים תזונתיים שנובעים מחוסר ספיגה של מינרלים כמו אבץ, ברזל, מגנזיום וסידן. לאו דווקא בגלל שאנחנו לא אוכלים מהם מספיק, אלא בגלל שקבוצות המזון האלו מכילות חומר הנקרא ״חומצה פיטית״, המעכבת ספיגה של מינרלים אלה במערכת העיכול.
בשביל להבין את החשיבות של השריה, צריך רגע לחזור אחורה ולהיזכר איך עולם הצומח עובד. ממש כמו בשיעור טבע כשהיינו ילדים –
אגוזים, זרעים, דגנים מלאים וקטניות הם למעשה החלק של הצמח שדרכו הוא יכול להפיץ את עצמו ולהתרבות. מהם, בהינתן התנאים המתאימים לכך, מתפתח הצמח העתידי.
אנחנו אמנם חיים בתחושה כי הטבע נועד לנו וכדי לספק את צרכינו, אבל האמת היא שאגוז הקשיו, גרגר החומוס או זרעי הצ׳יה שנמצאים במזווה שלנו, נבראו קודם כל, כדי להבטיח את המשכיותו של הצמח ממנו באו.
כדי לאפשר זאת, קיים בתוכם מנגנון חכם (בצורת אנזימים) המנחה אותם ״להתעורר מהתרדמת״, רק כאשר הצמח קולט כי יש לו מספיק מים. בדרך הטבע, תהליך זה יקרה לאחר כמות מספקת של גשמים – כאשר מספיק מים יחדרו לתוכם.
במצב זה, קורים מספר דברים מופלאים שאנחנו יכולים לנצל לטובתנו :
אז, יופעלו האנזימים שבזרע ויתחילו את התהליך הגשמת הפוטנציאל שלו. אנזימים אלה מייצרים גם נוגדי חימצון וויטמינים החיוניים לאנרגיה המתפרצת הזאת של תחילת תהליך הצמיחה ולכן השריה היא בונוס עבורנו כי היא מאפשרת לנו לקבל כמות הרבה יותר גדולה של ויטמינים ונוגדי החמצון ממה שהיינו מקבלים לולא השרינו.
תתפרק כמות גדולה של חומצה פיטית שכאמור, פוגעת בספיגה של המינרלים מהמזון. חומצה פיטית מהווה מאגר של אנרגיה עבור הזרע, הנחוץ לו לתהליך הגדילה והיא חיונית עבורו. עבורנו, פחות. ההשריה מנטרלת אותה וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים להשיג! ככל שתהיה פחות חומצה פיטית במזון, כך ספיגת המינרלים תהיה טובה יותר.
כמה זמן רצוי להשרות כדי למקסם את ספיגת המינרלים?
אגוזים וזרעים – כשעתיים. יוצאים מן הכלל הם השקדים ואגוזי ברזיל שכדאי להשרות לפחות 6 שעות. אני ממליצה להשרות בכל יום את כמות האגוזים והשקדים אותם אתם רוצים לאכול מאחר וההשריה גורמת לקלקול מואץ שלהם. לאחר ההשריה, כדאי לשמור אותם במקרר.
קטניות עדינות כמו עדשים כתומות, ירוקות ושחורות – 4 שעות.
חומוס וסוגי שעועית מומלץ להשרות לפחות לילה. אם אתם משרים במהלך היום תחליפו מים כמה פעמים ותקפידו שלא יתסוס – אם חם, במקרר! מתכון לחביתת חומוס מושלמת, או למוס שוקולד ממי הבישול!
אורז מלא, קינואה וכוסמת מומלץ להשרות כשעתיים. אורז לבן הוא מזון דל בערכים תזונתיים מאחר וגזלו ממנו את הקליפה שהיא זו המכילה את הסיבים התזונתיים וויטמיני B – אין צורך להשרות אבל ההשריה תפחית את העמילנים שהופכים לסוכרים, ובמי ההשריה אפשר להשתמש למי פנים מטהרים ומלבינים, אז אפשרי לגמרי!.
כדאי לדעת כי גם חום גבוה ובישול מפרקים חלק מהחומצה הפיטית ולכן כשמדובר בדגנים מלאים וקטניות, בישול + ההשריה לפני, יובילו למינימום חומצה פיטית במזון.
גם הנבטה, שהיא בעצם התהליך הטבעי הקורה לאחר ההשריה, מביאה לנטרול מואץ של החומצה הפיטית. בהנבטה צריך לשמור על האיזון בין הלחות לריקבון. אני מפזרת במסננת דקה את מה שהושרה בשכבה דיי שטוחה כדי שלא ייווצר ריקבון במרכז ומכסה במגבת לחה. בשעויות מדהים לראות איך בן לילה יוצאים לה זנבות וטעים לאכול אותה ככה. יש גם מתקני הנבטה יפים מחרס, אני באופן אישי אוהבת שגם המטבח שלי דיי מינימלי באביזרים שיישאר מקום לאוכל ואני משתמשת במסננת שמשמשת לעוד דברים:).
מתכון קל, טעים, מהיר ובריא בטירוף, לקציצות קינואה ועדשים – פצצת מינרלים!
כוס עדשים (אני השתמשתי בחומות אבל הכל יעבוד)
חצי כוס קינואה (מושרית כמובן)
בגדול… זהו! תסננו ותטחנו טוב טוב עם התבלינים שאתם רוצים, רבע כוס מים (אפשר להוסיף בהדרגה לוודא שלא ייצא נוזלי מידיי) וחצי כף שמן זית, תעשו קציצות ותשימו בתנור שחומם בזמן שטחנתם על 180 מעלות לעשר דקות. המרקם צריך להיות רטוב אבל יציב בקציצות. למרקם יציב יותר אפשר להוסיף כף צ׳יה שהושרתה כמה דקות במים או כף טחינה. אם יצא נוזלי מדיי, אפשר להכין כמו מקושקשת במחבת. או שתוסיפו שיבולת שועל ותטחנו שוב עד שתגיעו למרקם שנוח לעשות ממנו קציצות.
,אפשר להוסיף מה שבא לכם! עשבי תיבול, שום, בצל, שקדים ואגוזים שהושרו, אבל ממש לא חייב . זה מדויק, משביע בריא ומפוצץ בחלבון גם ככה.
מעולה עם רסק עגבניות, טחינה, סלט קטן בצד.
