מה לבדוק לפני הקניה הבאה?
הדבר הראשון שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לפני כל רכישה;
אני באמת צריכה את זה?
הדרך הכי משמעותית לצמצם את הנזק שאנחנו יוצרים, היא לצמצם את ההשפעה שלנו- פשוט לרכוש פחות!
לא משנה מה אנחנו קונים, תהליך הייצור דורש משאבים ואנרגיה; חשמל, מים, עבודה, חומרים והרבה פעמים אריזה ושילוח. יום אחד אותו מוצר גם יסיים את תפקידו ויהפוך לזבל. בחלק מהמקרים אפילו בשלב הזה הוא ידרוש אריזה ושילוח. ולא פחות חשוב, כל דבר שאנחנו רוכשים דורש מקום בבית שלנו ולפעמים אפילו בלב ובמחשבות שלנו, תלוי כמה נקשרנו אליו (תציצו בתהליך המרגש שלי עם אנאבל). ולקנות משהו חדש, תמיד דורש יותר כסף מלא לקנות כלום.
כשקונים כל דבר, יש כל כך הרבה משתנים לקחת בחשבון, שהבחירה להימנע מקנייה, זו הדרך הכי פשוטה לצמצם את ההשפעות ה״בעייתיות״ שלנו. והבחירה להימנע, היא כזו שאנחנו לא תמיד לוקחים בחשבון. יוצר כבר יותר ממה שאי פעם נצרוך, כמעט בכל תחום. להשאיל ולשאול, להחליף בין משפחה,חברים וקהילה, לשכור מה שנצטרך לשימוש חד פעמי או לתקופה קצרה.
אבל מה בכל זאת אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כדי להפוך את הקנייה הבאה שלנו למתחשבת וחיובית ככל שאפשר?
מי ייצר את מה שאני עומד לקנות?
כל מוצר שמיוצר, בכל מקום בעולם, דרש ממישהו לייצר אותו. לשאלה הזו יש כמה סעיפים, אבל הרעיון הוא פשוט; במי אני רוצה לתמוך ועל מי אני רוצה להגן?
יש הרבה חברות שראויות לתמיכה. חברות שעושות את המאמצים לספק מוצרים איכותיים שיחזיקו מעמד הרבה זמן. חברות שתומכות במטרות חשובות דרך עמותות שונות, תרומה של אחוז מהרווחים, שתילת עצים, תכניות התנדבות בקהילה ותרומה של המוצרים למי שזקוק להם. כל חברה יכולה לייצר שינוי אדיר בבחירה באופן ייצור, אריזה ושילוח מתחשב בסביבה ובאנשים. וכל חברה צריכה להיות אחראית לעובדים שלה. לבטחון והרווחה שלהם ולאפשרות שלהם להתקיים בכבוד מהעבודה שלהם. הנושא הזה מורכב בעיקר כי הוא רחוק מלהיות שקוף. מאוד קשה לדעת מהם תנאי ההעסקה והייצור שחברות מקיימות, כי הן דואגות שכך יהיה. אלא אם כן כמובן הם ראויים וחיוביים ואז הן ישמחו להתהדר בזה. יש דירוגים שונים שמעידים על מיקום חברות בסקאלה החברתית-סביבתית אבל יש כמה כללי אצבע שעוזרים להבין את ההשפעה הכללית שלהן;
מוצרים שיוצרו במערב לרוב יידרשו לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר, ומחיר נמוך באופן בלתי נתפס לרוב ידרוש מחיר כבד בשרשרת הייצור. מה שמוביל לשאלה הבאה…
מה המחיר האמיתי של מה שאני עומדת לקנות?
כולנו רוצים דברים יפים במחירים נגישים. ואני דיי בטוחה שכולנו מרגישים הרבה פעמים שדברים מתומחרים באופן מנופח על מיתוג או פרמטרים שונים שאנחנו לא מעוניינים לשלם עליהם. אבל האמת היא, שהרבה דברים מתומחרים מתחת לעלות שלהם, כדי לספק את הביקוש ודרישה בשוק. ואתם יכולים להיות דיי בטוחים שכדי לאפשר את ההורדה בעלות לצרכן, יש מי שמשלם את המחיר. ואלו לא בעלי החברה שמוותרים על הרווחים. העובדים, רובם נטולי זכויות סוציאליות ובטחון תעסוקתי, מקבלים משכורות רעב, גם ביחס למדינות עולם שלישי בהן הם חיים. אין כמעט דרך שבה חולצה שעולה עשרה שקלים, מאפשרת למי שייצר אותה להתפרנס בכבוד או לתהליך להיות ידידותי לסביבה. החומרים סביר להניח סינתטיים ומייצרים נזק סביבתי אדיר ונזק אנושי לא פחות כבד בעקבות התהליכים הרעילים שקשורים בהם.
אז מה זה אומר? שאם משהו זול בצורה מחשידה, סביר להניח שהייצור שלו דרש מחיר כבד. על אנשים, הסביבה והעולם החד פעמי הזה שאנחנו חיים בו.
ממה עשוי מה שאני עומדת לקנות?
חומרים טבעיים דורשים משאבי טבע, כאלו שעשויים להתכלות ולהיעלם אם נשתמש בהם בלי הכרה. אבל חומרים טבעיים, נוצרים על ידי הטבע, והוא יודע גם איך להיפטר מהם. חומרים סינתטיים, דוגמת פלסטיק ופוליאסטר יישארו בסביבה מאות שנים אחרי השימוש. הטבע לא מכיר אותם ולא יודע איך להיפטר מהם. הם פולטים רעלים בתהליכי הייצור, בשנים שהם יישארו אחרי, ורוב הפעמים גם במהלך השימוש. פלסטיק איפשר לאנושות קפיצת מדרגה מדהימה, אבל הוא מגיע עם מחיר כבד. לחלק מהמוצרים אין תחליף היום, כמו טלפונים ומחשבים והרבה שימושים רפואיים, אבל יש הרבה מקומות בהם קיימת אלטרנטיבה ואנחנו יכולים (וצריכים) לקבל בחירות טובות ומתחשבות יותר.
שלושת השאלות האלו כמובן קשורות אחת לשנייה באופן הדוק. המחיר נקבע בין היתר על ידי עלויות הייצור, שכוללות גם את החומרים ואת כוח העבודה. אנחנו יכולים לבחור במוצרים זולים ולקנות כמויות גדולות שלהם, אבל אנחנו חייבים להבין את המחיר הבלתי נמנע שיש לבחירות שלנו.
במשך שנים התעשיות הזולות והמהירות גרמו לנו להאמין שאנחנו צריכים הרבה יותר ממה שחשבנו. אנחנו כל היום חשופים לבלוגריות שמחליפות בגדים שלוש פעמים ביום, או מובילי דעת קהל שמחליפים טלפון או בלנדר כל פעם שיוצא משהו חדש. אבל לא רק שאנחנו לא צריכים את זה, אין שום דרך שבה הסביבה שלנו יכולה להתקיים בכמויות ייצור ודרישה כאלו.
שחר סנדלר
איפה אפשר למצוא מידע על חנויות, מוצרים, חברות וכו' שמוכרות פריטים "ירוקים"? ועל תהליכי הייצור של אותן חברות? לרוב רשום ממה הדברים עשויים אבל לא תמיד אפשר להבין איפה יצרו אותם
admin
זו שאלה מצוינת ובעייתית, כיוון שרוב החברות לא מנגישות את המידע, כדי לא לחשוף את המקומות הבעייתיים. יש כמה אתרים שסוקרים את התעודות שמעידות על דירוג החברה ומשתפים חברות שעושות טוב, אתרים כמו Eco Cult או Good On You אבל זה באמת היום עדיין מורכב להבין.
לכן ככלל אצבע, ייצור במערב מחומרים טבעיים הוא יותר ״בטוח״ בבחירה בטוב. קנייה מעסקים קטנים שמייצרים מקומי מאפשר גם לשאול את השאלות הרלוונטיות ולתמוך במישהו שיצא גם לפגוש, שזה תמיד כיף!
וכמו כל צעד אל עבר הטוב, כל בחירה שעושים עם מודעות ורצון לבחור נכון, כבר עושה הבדל וצריך גם הרבה חמלה לעצמנו אל מול כמויות המידע והבחירה.