ספורט, מחזור והבנה אחת משנת חיים
מאז שאני זוכרת את עצמי אני סובלת משרירים חזקים ותפוסים, או יותר נכון, עוד לפני שאני זוכרת את עצמי. כשהייתי בת שנתיים וחצי נתפס לי הצוואר כל כך שהגיע אלינו הביתה כירופרקט וקיבע את הצוואר הקטנטן שלי לשבוע. אני דיי בטוחה שמאז הוא נשאר תפוס באופן מאוד עקבי.
תמיד היו למיטב הרופאות ואנשי ונשות המקצוע הסברים שאפשר להישען עליהם – הלכת מוקדם מידי, היית ילדה ספורטיבית מאוד, אימצת את הגוף עד הקצה כדי להשוות את הכוח לאחים הגדולים שאהבו להציק… אבל עם ההתבגרות והתרחבות ההבנה שלי על החיבור בין גוף לנפש, התחלתי לשמוע גם את כל ההסברים שמקשרים בין החרם בכיתה ח׳ לתפיסות התמידית של הצוואר. אני אולי נשמעת צינית, אבל אני מאמינה בכל ליבי שאי אפשר להפריד בין הגוף הפיזי לנפשי ואני בטוחה שיש אמת גם בכל אמירה כזו.
מאז שהייתי בן בגיל הזה אני סובלת מצוואר תפוס 
וכשהגעתי לגיל רווי הסטייל הזה, הכאבים סביב מחזור נהיו בלתי נסבלים
אבל איך מתקדמים לפתרון?
ניסיתי הכל, באמת. כל דרך להרפיה, מדיטציות, יוגה, שינה, סאונה, עיסויים, דיקור, כוסות רוח, ריברסינג (תרגול נשימה אינטנסיבי) והייתי פתוחה לכל המלצה לקריסטל או שמן אתרי. עשיתי גם הכל לכיוון השני ובהרבה מובנים זה עבד לי יותר טוב. להתחזק, להיות פעילה, להכיר בזה שככה הגוף שלי בנוי ולא לנסות כל הזמן לתקן אותו. ובכל זאת, שילמתי מחיר על איכות החיים שלי, בצורת כאבי שרירים, מוגבלות בתנועה וכאבי מחזור שיכולים לשתק אותי.
אני עדיין ממשיכה לשלב את כל העולמות כמיטב יכולתי, כל פעם קצת אחרת. אבל לפני כמה שנים גיליתי משהו שלצד כל שאר הדברים, עובד עבורי כמו קסם – מגנזיום.
מה זה מגנזיום?
אחד מהרכיבים החיוניים שהגוף זקוק להם הוא המינרל מגנזיום. מנגנוני הפעולה המיוחסים לו כוללים פעילות נוגדת עווית שרירים, הרחבת כלי דם, פעילות נוגדת דלקת וכזו המובילה לירידה ברמות חומרים המעורבים בתהליכי כאב. בדיוק מה שחיפשתי.
המגנזיום משתתף במאות תהליכים בגוף. אחד המוכרים שבהם הוא בוויסות מערכת השרירים והמגנזיום קריטי לתהליך ההרפיה החיוני שלהם.
הוא עובד בשיתוף-פעולה מלא עם הסידן, שאחראי בין היתר לפעולת הכיווץ של השרירים. לכן, כשנוצר בגוף מחסור במגנזיום, שרירי הגוף נוטים להיות מכווצים יותר (אין מספיק חומר שיאפשר את הפעולה המרחיבה של ההרפיה) והדבר גם גורם לכך שזרימת הדם העובר דרכם, לא אופטימאלית. במקרה כזה, מערכת השרירים לא מקבלת את המנוחה הנדרשת לה לצורך התאוששות תקינה והדבר גורם בין היתר להופעת כאבי השרירים המוכרים.
מגנזיום ושיפור ביצועים
הגוף דורש כמות מוגברת של מגנזיום לשם הפקת האנרגיה הדרושה לו במאמץ גופני ובמצבי סטרס באופן כללי. ויחד עם זאת, אנחנו מאבדים חומרים חיוניים כדוגמת המגנזיום, גם דרך הזיעה והמאמץ האינטנסיבי של השרירים. הפרשה של אדרנלין שמתרחשת באופן מוגבר במצבים אלו, גם מגבירה את הפרשת המגנזיום דרך השתן.
תנועה ופעילות גופנית הכרחיות לבריאות מיטבית אבל חשוב לזכור שככל שהעיסוק בספורט אינטנסיבי יותר, כך דרישות הגוף הן גבוהות יותר וכך גם הפרשתו החוצה ואיבודו.
נטילת מגנזיום נמצאה לא רק כהכרחית להתאוששות ומנוחה אלא גם כמשפרת ביצועים ספורטיביים באימוני ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים ותרגילי התנגדות.
אני מרגישה על עצמי, שבתקופות כמו התקופה הנוכחית, בהן אני מתאמנת המון באימונים אינטנסיביים ומאתגרים, אני מגיעה לקצה גבול היכולת שלי, אם אני לא מקפידה על צריכה מוגברת של מגנזיום. למה הכוונה? אני מרגישה שהרבה יותר קשה לי להתאושש ולהגיע לאימון הבא, שכואבים לי השרירים לפעמים ברמה שקשה לי לישון, שהגוף כולו מרגיש עייף. נשמע לכן מוכר? אז אולי גם הגוף שלכן דורש יותר מגנזיום ממה שאתן מצליחות לספק לו בתזונה הנוכחית.
מגנזיום ומחזור
מחקרים מדעיים מהשנים האחרונות מצביעים יותר ויותר על הקשר שבין מחסור במגנזיום בגוף, לבין דיסמנוריאה (כאבי וסת), PMS (סינדרום שכ-80-90% מהנשים בגיל הפוריות, סובלות ממנו) ומיגרנה הנובעת מהמחזור החודשי (כ-50% מהנשים הסובלות ממיגרנות).
מחקרים איכותיים מצביעים לא רק על הקשר בין מחסור מגנזיום לתסמינים האלו, אלא גם על השיפור המשמעותי בהם שהגיע בעקבות שימוש בתוסף תזונה של מגנזיום. מהמחקר הפרטי שניהלתי על עצמי אני יכולה להגיד שזה הציל לי שבוע מהחודש. אני עדיין מאמינה שיש ערך למנוחה והורדת הילוך בזמן וסת ובאופן כללי לבחירה במה שהכי מתאים לנו, בימים האלו במיוחד. אבל אני שמחה להאט בלי לסבול מכאבים משוגעים.
גם פה, ניסיתי במשך שנים כל מיני פתרונות שחלקם עבדו יותר וחלקם פחות; כריות חימום ומקלחות חמות שזה תמיד נחמד בכל מקרה, שינויים בהרגלי האכילה, שינה ובנקודת הקצה -משככי כאבים, מה שאני משתדלת לא לקחת אף פעם. תוסף מגנזיום נוזלי שאני לוקחת באופן מוגבר סביב הוסת, שינה עבורי את התמונה.
אז כמה מגנזיום הגוף שלנו צריך ואיך אנחנו יודעים אם אנחנו בחוסר?
הקצובה היומית המומלצת של מגנזיום, לאוכלוסייה הבוגרת, נעה בין 300-420 מ״ג ביום.
אנחנו יכולים להגיע לכמות המגנזיום המומלצת, לכאורה בקלות, על-ידי העשרת התזונה שלנו בשייקים בריאים ותזונה מגוונת, המבוססת על מזונות מהצומח. אך במציאות הנוכחית, מרבית האוכלוסייה בעולם המערבי אינה צורכת כמות מספקת של מגנזיום, מסיבות רבות. עיבוד המזון, תזונה לא מגוונת, מחסור במגנזיום במי השתייה, מחלות כרוניות או כתוצאה של נטילת תרופות הפוגעות בתהליכי ספיגת המגנזיום או ברמתו בגוף. מתח נפשי מוגבר ו/או מתמשך עלול גם הוא לגרום לצריכה מוגברת של מגנזיום בתאי הגוף וכתוצאה מכך לחוסר בו.
בנוסף על כל אלה, גוף האדם מצליח לספוג רק 30% עד 40% מהמגנזיום שהוא מקבל ממזון או מהמים!
אם תרצו לדעת האם אתם מועדים לחוסר או נמצאים בחוסר של מגנזיום, בדיקת דם של המינרל אינה רלוונטית לרובנו. זאת מאחר וכ-99% מהמגנזיום בגוף כלל לא נמצא בדם אלא בתוך התאים עצמם, בעיקר בתאי העצמות, השרירים והרקמות הרכות. כן קיימות בדיקות המעריכות את רמת המגנזיום התוך-תאי, אך הן ברובן מבוצעות במעבדות פרטיות ועלותן לא תמיד נגישה.
איך מגבירים את צריכת המגנזיום?
מגנזיום מצוי במגוון מזונות מן הצומח והוא מרכיב משמעותי במולקולת הכלורופיל שנותנת לצמח את הפיגמנט הירוק שלו. לכן הוא דומיננטי בירקות ירוקים כמו ברוקולי, סלרי קולורבי, עלי מנגולד, קייל, תרד… הוא נמצא גם בבטטות, בננות, קטניות, אגוזים וזרעים, דגנים מלאים, אבוקדו (בכל זאת ירוק) ואפילו שוקולד מריר.
מזון מבושל יגרום למעבר של רוב המגנזיום שבו, למי הבישול. כך שכל עוד מדובר במרק או תבשיל, הכל בסדר. אבל אם אתם מבשלים ברוקולי במים חמים במקום להקפיץ אותו או להכין כאנטיפסטי, ייתכן ונאבד את רוב המגנזיום שבו. גם הקפאת המזון תפחית את כמות המגנזיום בו.
ארטישוק אחד יעשיר אתכם בכ-50 מ״ג מגנזיום, חופן אגוזי-מלך יעשיר את גופכם בכ-80 מ״ג, בננה בינונית- 32 מ״ג ואם תוסיפו לה גם שני תמרי מג׳הול, תקבלו עוד כ-30 מ״ג מגנזיום, 62 מ״ג סך הכל.
מקור נוסף למגנזיום הינו מי השתייה, אך מתקני ההתפלה הקיימים בישראל פועלים בשיטה המותירה במים ריכוזים אפסיים של מגנזיום ומינרלים נוספים. בנוסף, שימוש נרחב במים מותפלים בחקלאות, הביא לירידה משמעותית של המגנזיום בפירות וירקות. גם הדישון הכימי וחומרי ההדברה המחלחלים לקרקע, יכולים למנוע מהמגנזיום המצוי בה, מלהיספג בגידולים.
בשורה התחתונה, נראה שיכול להיות שרובנו זקוקים לתוסף של מגנזיום, בנוסף לתזונה עשירה בירקות ופירות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים. אני יודעת שלי זה שינה את החיים.
