אין פרות קדושות

סביר להניח שאתם שואפים לעשות טוב. לתרגל חמלה וטוב לב, לכבד אחרים, את העולם סביבכם ובתקווה גם את עצמכם. אולי זה לא בראש שלכם מאה אחוז מהזמן, אבל אני בטוחה שאתם לא פוגעים והורסים בכוונה, מפיצים רוע וכאב באופן מודע.

אני בטוחה שאתם מנסים כמיטב יכולתכם להיות אנשים טובים. האם זה יכול ללכת יד ביד עם אכילת בשר ושתיית חלב מהחי?

איך תעשיית המזון מהחי מקשה עליכם לעשות טוב?

80 מיליארד חיות נשחטות בשנה, אחרי שחיו חיים של סבל והתעללות, הכל במטרה לספק את הביקוש המטורף לבשר. מעל 300 מיליון פרות בשנה, חיות חיי אימה, מופרדות מהעגלים ברגע הלידה, מקבלות הורמונים ואנטיביוטיקה כל יום, כדי לאפשר לגוף האומלל שלהם להחזיק מעמד בתנאי החיים הלא סבירים. ההצלה היחידה שיש להן מהחיים הנוראיים האלו, זו שחיטה. 300 מיליון פרות בשנה. כל שנה. ולמרות הגידול בתנועה הטבעונית, הביקוש לבשר רק גדל והתנאים רק מדרדרים כדי לעמוד בביקוש.

פרה מפיקה חלב רק לאחר שהיא מביאה לעולם גור, עגל. לכן תעשיית החלב מכניסה להריון את כל הפרות שוב ושוב, באמצעות הזרעה מלאכותית. לאחר תשעה חודשי הריון, העגל או העגלה נלקחים מאמם מיד לאחר שנולדו. אם זה זכר – הוא מועבר לתעשיית הבשר; ואם זו נקבה – לתעשיית החלב. ההפרדה המוחלטת מהאם היא חוויה טראומטית לעגל, הזקוק לה. גם האם מבטאת את מצוקתה באמצעות קריאות וגעיות, לעתים במשך ימים לאחר שהוא נלקח ממנה.

אפשר לטעון שלפרות אין רגשות, הן לא חשות כאב, הן לא סובלות מכל הזוועות שתיארתי. אבל זו תהיה טעות. כל המחקרים והתצפיות מלמדים שפרות חכמות מאוד, יש להן זכרון מצוין, הן מאוד אמוציונליות, יוצרות קשרי חברות קרובים, אוהבות את התינוקות שלהם מאוד ומתאבלות עמוקות.

מספיק לשמוע פעם אחת בחיים את זעקות השבר של עגל שמופרד מאימו כדי להבין את עצמת הכאב שהן חשות. לראות את המאבק חסר הפשרות של האמא לשמור על התינוק שלה לידה, איפה שהוא אמור להיות, להאכיל אותו ולשמור עליו, כדי להרגיש כמה לא סביר ולא אנושי המעשה הזה. אבל במקום האימה הזו שלא תרפה מכם לעולם, אני ממליצה לכם ללכת לחוות חופש, חוות הצלה, לשחק עם הפרות והעגלים. זו דרך נעימה הרבה יותר, להפנים כמה שמחה ומתיקות יש בפרות וכמה התעשייה לא סבירה.

אבל האם זה לא מעגל החיים?

אני יודעת, הרבה אנשים, כולל אותי, גדלו על ההבנה שמטרת בעלי החיים סביבנו, היא אוכל. היום אני כבר לא מאמינה שיצור נולד ונוצר עם תבונה ורגישות, חווה אהבה, כאב ופחד, רק בשביל להישחט בתום חיים איומים כדי שיהיה לי מה לאכול. אבל נניח שכן, האם התעשייה הנוכחית מוצדקת?

באמצעות עיוות גנטי, הגדילו את כמות החלב שחולבים מגופה של פרה מ-8 ליטר של חלב ביום ל-40 ליטר ויותר. גוף הפרה לא הותאם לשינוי ולכן היא סובלת ממחלות רבות, נכויות וכאבים.

פרות יכולות לחיות יותר מ-20 שנה, אבל ברפתות החלב כיום הן לא זוכות לרוב אפילו להגיע לגיל שש. ייצור החלב האינטנסיבי שנכפה על הפרות מביא להרס מהיר של עצמותיהן וגופן. הן נשלחות לשחיטה לרוב לאחר 4-3 שנות חליבה, כשמצבן הגופני מידרדר ותפוקת החלב שלהן פוחתת. פרות רבות מתמוטטות, וכדי לפנותן למשאית ההובלה גוררים אותן על הקרקע באמצעות טרקטור. התוצאות: פציעות וחבלות חמורות, קרעים ברצועות ושבירת עצמות.

ומה לגבינו?

ואם לא בשביל החיות, מה לגבינו? האם אנחנו באמת רוצים לצרוך מזון מלא בהורמונים ואנטיביוטיקה ומפוצץ באנרגיה הנוראית של חיי סבל והתעללות? העניין הוא, שהביקוש כל כך אסטרונומי, שאף דרך אחרת לא מאפשרת יצירת כמות מספקת. כל דרך הומנית יותר, אורגנית יותר, חופשית יותר, לא עומדת בדרישה, או במחיר, שאנחנו כאנושות התרגלנו לחשוב שהוא סביר.

היום כבר ישנם המון מחקרים והצהרות מגובות במדע על הבעייתיות והמחיר הבריאותי של צריכת מזון מהחי, כאשר בראש הרשימה מוצרי חלב ובשר אדום המקושרים בין היתר לבריחת סידן, אסטמה ואלרגיות, בעיות כלי דם ובעיות לבביות וסרטן.

מה עם המחיר הסביבתי? המחיר האנושי?

שליש משטחי העולם מנוצלים עבור תעשיית המזון מהחי, חצי מהקרקעות שאפשר לחיות בהן. כמעט 80% מהקרקעות החקלאיות משמשות למזון מהחי, אבל בתמורה מייצרות רק 20% מהצריכה הקלורית בעולם. זאת אומרת, הרעב בעולם רק יגדל ככל שנמשיך לצרוך בשר, לא להפך.

הפגיעה בקרקע והסביבה בשטחי בקר חמורה פי 100 מגידול אורז, אבל מספקת את אותה כמות קלורית.

 ייצור מון מהחי לא בר קיימא לא רק בגלל זיהום מים וקרקע בפסולת ממשקים תעשייתיים, משחטות ומפעלים לעיבוד בשר, אלא גם בשל הבזבוז האדיר הכרוך בשימוש בדגנים, קטניות ומים מתוקים להאכלת ולהשקיית בעלי חיים במקום לצריכה אנושית ישירה. רק חמישית מהמזון הנצרך על-ידי בקר הופך לבשר אכיל, וגידול מזון צמחי מספק פי 10 עד 21 יותר חלבון ליחידת שטח מאשר ייצור בשר.

מזון מהצומח מספק 80% מהאוכל ומנצל רק 20% מקרקעות החקלאות

האובדן של יערות וצמחיה בשביל לספק עוד שטחים לתעשיית המזון מהחי, מחריפה את ההתחממות הגלובלית. השפעותיה של ההתחממות העולמית כוללות את עליית גובה פני הים, שינויים בכמויות המשקעים ואופן פיזורם. שינויים אלו עלולים גם להגדיל את התדירות ואת העוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו שיטפונות, בצורות, גלי חום והוריקנים, לגרום למדבור, להקטין את כמות המים הזורמים בנחלים בקיץ, או לתרום להכחדת מינים ביולוגיים, הנתונים כבר היום בסכנת הכחדה. 90% מהחיות שבסכנת הכחדה נמצאות ברשימה בגלל ההתרחבות של השטחים החקלאיים. ההשפעות של שינוי האקלים על בני האדם הן, בין היתר, איום על הביטחון התזונתי בשל ירידה בתנובות החקלאיות, נטישה של אזורים מיושבים ונזק לתשתיות שנגרם מעליית מפלס פני הים.  באופן כללי, טמפרטורות גבוהות יותר מביאות ליותר גשם ושלג, אבל במספר אזורים שיטפונות ושרפות יער מתגברות במקום.

אין דרך להימנע מהקצאת שטחים עבור ייצור מזון, אבל קל לראות שהשטחים שמיועדים למזון מהחי דורשים מחיר כבד ומספקים רק חלק קטן מהפתרון.

אז מה אנחנו יכולים לעשות?

לצמצם את צריכת הבשר והמזון מהחי. ליהנות מכל מה שהטבע מספק לנו על אף כפיות הטובה שלנו, ירקות ופירות, אגוזים וקטניות.

כרגע בשוק יש מספר אלטרנטיבות לבשר, חלב ותחליפים, לצד כל שאר האוכל הזמין והמזין שמקורו בצומח, כדי להקל את המעבר לתזונה מהצומח. העתיד כמו שאני רואה את זה, לא טמון רק בשכנוע של ההמון שהוא לא צריך מזון מהחי, אלא ביצירת מזון במעבדה שלא מייצר את ההשפעות הנוראיות של תעשיית המזון מהחי היום.

עכשיו כשאתם מודעים למחיר האדיר של תעשיית המזון מהחי, האם הלב הטוב שלכם מאפשר לכם לצרוך בשר וחלב באופן שזמין לנו היום? תצמצמו את הפגיעה שלכם, תפחיתו מזון מהחי.